עצם הלסת זקוקה לגירוי כדי לשמור על הצורה ועל הצפיפות שלה. כאשר מתבצעת עקירת שן או כל אובדן של שן, מתרחש תהליך טבעי של ספיגת עצם הלסת. הטמעת השתל בעצם מייצבת אותה מונעת את ההתמוססות שלה, את הספיגה, ואת אובדן העצם.
כאשר שן אבדה חוסר הגירוי גורם לאובדן עצם. בשנה הראשונה יש ירידה של כעשרים וחמש אחוז מרוחב העצם ובשנים הבאות האחוזים גדלים. אובדן העצם גורם לנזקים רבים. בעת השתלת שיניים לא יוכל השתל להיקלט בעצם הלסת, הוא לא יהיה יציב ולא יתפקד. מטופלים הסובלים מאובדן עצם ורוצים לבצע השתלות שיניים יידרשו לעבור טיפולים כירורגיים מקדימים כמו השתלת עצם ועוד.
עצם הלסת תומכת בשלד הפנים, בעקיפין היא גם משפיעה על עיצוב הפנים על עצמות הלחיים ועל השפתיים. אובדן עצם עלול להשפיע לרעה על המראה האסתטי של מבנה הפנים.
ככל שמאבדים יותר שיניים, כך נגרם יותר נזק לעצם הלסתונוצרות בעיות רבות במראה האסתטי ובתפקודים השונים. אך כיום, הודות לטיפולי שיניים חדישים , גם אם כבר נגרם נזק לעצם הלסת אפשר לבצע השתלת עצם בשיטות שונות, להשתיל שתלים דנטאליים שיגרו את עצם הלסת, בדיוק כמו השן הטבעית, וישמרו הן על העצם החדשה שהושתלה והן על העצמות הקיימות.
המצבים בגינם יש צורך בהשתלת עצם בפה:
- אובדן שיניים: כאשר שן אובדת, העצם שתמכה בה פעם, מתחילה להיספג. השתלת עצם עשויה להיות נחוצה כדי לבנות מחדש את העצם ולספק בסיס חזק להשתלת שיניים.
- מחלת חניכיים: מחלת חניכיים מתקדמת עלולה לגרום לשחיקת העצם התומכת בשיניים, מצב זה גורם להיחלשות האחיזה של השן בעצם לתזוזתן ועד לנשירתן.
- טראומה: פציעות בפה או בלסת עלולות לגרום נזק לעצם.
- פגמים מולדים: אנשים מסוימים עשויים להיוולד עם פגמים בלסת או בעצמות הפנים.
השתלות עצם יכולות לסייע בשיקום ובשמירה על המבנה והתפקוד התקינים של הפה, כולל יכולת ללעוס ולדבר בצורה נכונה, וכן לשפר את מראה החיוך.
המצבים בגינם יש צורך בהשתלת עצם בפה:
כאשר מדובר על השתלת עצם בלסת התחתונה, ישנם מספר סוגים של תחליפי עצם שניתן להשתמש בהם, בהתאם לצרכיו הספציפיים של המטופל. להלן כמה מהסוגים הנפוצים ביותר של תחליפי עצם:
- עצם מגופו של המטופל: כגון הירך או הסנטר. לעתים קרובות זוהי הבחירה המועדפת עבור השתלות עצם מכיוון שהיא מפחיתה את הסיכון לדחייה וזיהום.
- עצם הנלקחת מתורם, כאשר למטופל אין מספיק רקמת עצם לצורך ההשתלה.
- עצם ננלקחת ממקור בעלי חיים, כאשר אפשרויות אחרות אינן זמינות או אפשריות.
- תחליפי עצם סינתטיים
בחירת תחליף העצם תהיה תלויה בגורמים כמו גודל ומיקומו של חסר עצם, בריאותו הכללית של המטופל, והעדפת המנתח וניסיונו.
במה שונה השתלת עצם בלסת תחתונה מהשתלת עצם בלסת עליונה?
השתלת עצם בלסת העליונה לעומת הלסת התחתונה עשויה להיות שונה מבחינת הטכניקות הספציפיות בהן נעשה שימוש, החומרים המשמשים והסיבוכים הפוטנציאליים הקשורים לכל הליך.
להלן כמה מההבדלים העיקריים בין השתלת עצם בלסת העליונה ללסת התחתונה:
- מבנה אנטומי שונה – ללסת העליונה וללסת התחתונה יש מבנים אנטומיים שונים, מה שיכול להשפיע על הגישה הכירורגית להשתלת עצם. הלסת העליונה היא מבנה מורכב יותר בשל מערכת הסינוסים ועצמות דקות, בעוד הלסת התחתונה היא בעלת מבנה צפוף ויציב יותר.
- מיקום – בהתאם למיקום והיקף אובדן העצם, ניתן להשתמש בטכניקות שונות של השתלת עצם בלסת העליונה והתחתונה. לדוגמה, בלסת העליונה, ייתכן שיהיה צורך בהרמת סינוס כדי ליצור מקום להשתלת העצם, בעוד בלסת התחתונה, ייתכן שיהיה צורך להוסיף עצם לרכס כדי לתמוך בשתלים דנטליים.
- סיכונים – ישנם סיכונים שונים וסיבוכים פוטנציאליים הקשורים להשתלת עצם בלסת העליונה והתחתונה. לדוגמא, בלסת העליונה יתכן סיכון לזיהום בסינוסים או לדימום, בעוד בלסת התחתונה, נזק עצבי למשל.
כמה מילים על שתלים דנטליים
קיימים סוגים שונים של שתלים דנטליים, יש שתלים בעלי צורה קונית, יש בעלי צורה צילינדר. לכל צורה יש יתרונות וחסרונות.
השתלים עשויים מטיטניום. זוהי מתכת מיוחדת המצליחה להיטמע בגוף שאינו רואה בה גוף זר ואינו דוחה אותה. המפתח להצלחת טיפולי השתלות השיניים הוא תהליך האוסטיאו- אינטגרציה. בתהליך זה עוטפות הרקמות בלסת את השתל וקולטות אותו לתוכן כאילו היה שן טבעית. הודות למתכת הטיטניום מצליח השתל להיקלט בלסת ללא דחייה.
בעולם יש מאות יצרני שתלים, הם נבדלים בניהם בדברים רבים, אך כולם חייבים לעמוד במבחני תקינות במדינה שבה שהם מיוצרים. שתלים דנטליים שעמדו במבחן יקבלו תו תקן. ככל שלשתל יש יותר תווי תקן, כך מעיד הדבר כי הוא עמד במספר גדול יותר של מבחנים ובדיקות ואיכותו גבוהה.
זקוקים להתייעצות? צרו איתנו קשר ונשמח לענות לכם באדיבות וסבלנות
מידע נוסף
